קצת סדר בבלגאן - מכסת התעריפים לייצור חשמל סולארי

הוספת הערה

הערה מ עופר קרן ב ינואר 8, 2010 at 4:53pm

הצג האפל של תאי השמש

בקיץ הקרוב יצא לכל אחד מתושבי המדינה להכנס למרכז קניות שעל גגו הותקנה מערכת תאי שמש – מתקן פוטו וולטאי. מרכז הקניות ידאג לפרסם בגאווה את המהפך שחל בארגון והפיכתו לירוק וידידותי יותר לסביבה. כתבה זו מוגשת כשירות לבודדים שקראו מאמר או שנים בתורת המשחקים ומבינים שיש משהו אפל בסגידה המוזרה לשמש.

מדינת ישראל החליטה שחברת חשמל תחזיק כסף לחברות או בודדים שייצרו חשמל מתאי שמש. קרוב למאה משווקים מסתובבים בארץ ומטיפים בזכות טוב ליבה ונדיבותה.

חלקנו יחוש תחושה מוזרה מאוד בזמן שיעמוד מתחת לקולטים, בתוך מרכז הקניות או חנות הרהיטים, בצד האפל של השמש. פתאום נזכר בהורים שלנו שאמרו "אין ארוחות חינם". מתחת לקולט השמש תתברר התמונה כולה – אנחנו משלמים למרכז הקניות המודרני עבור החשמל שהו מייצר מהשמש השייכת לכולם. על מנת לייצר לנו את חווית הקניה המרכז כולו ממוזג בצורה לא אחראית, מואר באור מלאכותי לא חסכוני, מבוסם בכימיכאלים מאוד לא ידידותיים לסביבה, על גגו מתנוסס מתקן שלעולם, ללא התרומה שלנו, לא היה מותקן.

למרכז הקניות מותר לעסוק בכל עיסוק חוקי, למרכז גג של אלף מטר ולכן כל עשרות המשווקים עלו אליו לרגל והציעו לו להפוך על חשבוננו להיות ידידותי יותר לסביבה.
במקום לשלם מס על רווחים – רווח שנוצר, ממכירת סחורה לציבור [לנו] במחיר מוגזם,
יכול הארגון לרכוש תאי שמש. המדינה לא מתנגדת – על מערכות אלו משלמים מיסים ומע"מ. התקנת המערכות יוצרת מקומות עבודה ואפילו המהלך יראה טוב בועידת קופנהגן הקרובה. גם חברת החשמל לא מתנגדת, כל שקל שישולם עבור החשמל למרכז הקניות יחזור לקופה של חברת החשמל מעליה מתונה במחיר החשמל לכל ציבור הצרכנים.

למרות התאורה הבוהקת במרכז הקניות, מיזוג האוויר והמבצעים העונתיים, ציבור הקונים ירגיש שרימו אותו. כאשר חקלאי בפריפריה מחליט לקחת משכנתה מהבנק על מנת להפוך את גג הלול ל"נכס מניב" כהגדרת המשווקים – זה לגיטימי – מקור פרנסה או פנסיה הגיונית. כאשר פעילות זו מתבצעת במרכז קניות במרכז הארץ יש טעם לפגם. הסגידה לשמש מגיע על חשבון הקונים במרכז. עוד מס שאנחנו כציבור צריכים לשלם על מנת שהעסק ימשיך לספק לנו שרות. נכון, הארגון עמד בדרישות החוק, שילם את עלות ההתקנה, מיסים למדינה ואת חובו לחברת החשמל אך בפועל כל חיי המתקן נשלם יותר עבור החשמל כדי לממן את ההחזרים העומדים היום על 2 ₪ לקווט"ש.
הבעיה שמתעוררת כאן מאוד פשוטה – מרכז הקניות החליט לנצל בצורה צינית את כספי הציבור. במקום להשקיע בהתייעלות אנרגטית, פרויקט לא אופנתי, של אוורור המבנה בצורה יעילה, הוספת תאורה חסכונית פתיחת המבנה לאור יום הוספת אוטומציה, מחשבה ונוהלי עבודה. החליט הארגון להשקיע רק בתאי השמש.
המזל הגדול שלנו כחברה היא הנוער. הנוער חשוף היום ברשתות חברתיות עם בני נוער בחו"ל. הנוער מבין טוב מאוד את הסיבה העיקרית שמרכזי הקניות מתחילים להתקין תאי שמש על הגג. הנוער עוד זוכר שאמרנו לו שאין ארוחות בחינם ולדעתי הנוער גם ידרוש בקרוב ממרכזי הקניות להעביר את כל ההחזרים שלהם מחברת החשמל לנזקקים.

מדובר בכספי ציבור שהגיעו בדרך חוקית לארגון לא יצרני שהחליט לנצל בצורה צינית תקלה לאומית בחינוך. לדעתי האישית רשת בניה ציבורית שהתקינה על גג המבנה תאי שמש חייבת להוסיף בלובי שלט – כל כספי ההחזר מחברת החשמל מיועדים לממן דיור מוגן לנוער שוליים או לקשישים יוצאי אפריקה. שלט מסוג זה יהפוך את הפרויקט לידידותי לסביבה.

מנהיג ראשון שיציב שלט מסוג זה יצליח להוביל את המהלך הדרוש. אחריות סביבתית אמיתית. ללא מדיניות ברורה סביר להניח שתוך חודשים ספורים יתחילו להסביר לנו ספקי הציוד והמדינאים כמה חשוב להגדיל את הפרויקט הרי כולנו מרוויחים מההסדר. בפועל הציבור משלם ליצרנים על כל קווט"ש סולארי שמיוצר מהשמש.

מבחינה לאומית, נדרש מנהיג שמתבונן רחוק יותר, מנהיג שיעביר החלטה שכל שקל מרווחי המיסוי ברכישת מערכות פוטווולטאיות יועבר להתייעלות אנרגטית. משרד התשתיות משקיע 3 מיליון ₪ בהתייעלות אנרגטית. השקעה זו צריכה להתבצע כל שבוע ולא פעם בשנה. החלפה מסיבית של מזגנים במרכזי הקניות לחדישים ויעילים יותר ייצור חסכון באנרגיה מהותי יותר. בניה אחראית יותר תייצר ירידה מהותית בצריכת האנרגיה. הוספת בידוד והצללה על מבנים קיימים תאפשר שהיה במבנים ללא מערכות מיזוג מהותיות מאוד.
פתיחת המבנים לאור יום תאפשר לנו הציבור חווית קניות הרבה יותר טובה ואחראית מבחינה סביבתית.

ניתן להמשיך לסגוד לשמש במידה והרווח הישיר ממסי הרכישה והמע"מ יועבר ישירות להתייעלות אנרגטית. מנהיגים מוזמנים לפנות ולקבל רשימת פרויקטים לאומיים ירוקים ובעלי אחריות סביבתית. ארגונים שמעוניינים לצמצם את צריכת האנרגיה ללא כניסה לתחומים אפלים כמו תאי השמש מוזמנים לפנות ולקבל תוכניות עבודה מסודרת

רשם: עופר קרן מנהל הפיתוח בנידן

הערה מ שחר דולב ב ינואר 6, 2010 at 9:44pm

הי ערן, אתחיל מהסוף: אם לפני חמש שנים כשהחל המאבק הוא היה קרב מאסף אבוד מראש, הרי שהיום דוקא הרעיון שהתחנה תבוטל הולך והופך ממשי מיום ליום. התהליך הגלובלי, ההתנגדות האזרחית והטרנדיות של הנושא הסביבתי יוצרים קואליציה מעניינת שהולכת ומתחזקת ויש סיכוי שתעצור את התחנה.
הפיתרון הוא שילוב של התייעלות אנרגטית בקנה מידה רחב, יחד עם השקעה באנרגיות מתחדשות, והתבססות על גז. אם נעשה את כל אלו ברצינות לא יצטרכו את התחנה החדשה וגם הישנות יעבדו פחות ;-)

מבחינת עלויות הטכנולוגיה, מה שנקרא 'פחם נקי' הוא עדיין רק קוריוז במעבדות ובפרזנטציות של יזמים. הטכנולוגיה מורכבת וסבוכה, כך שגם יישום בקנה מידה רחב לא יביא לירידה גדולה במחיר. בכל מקרה לא נתקרב למחיר של ייצור מפחם היום.

הנושא של עלויות חיצוניות הוא מורכב. כיום קשה להטיל כזה היטל שיפנים את העלויות החיצוניות, אז דבר ראשון נותנים ליצרנים הנקיים פרמייה בגובה העלויות החיצוניות של ייצור ממקורות פוסיליים. בכך מתמרצים אותם על החיסכון בזיהומים. מאידך, מדברים על 'מס פחמן' שיהיה בעצם 'מס פחם', כי על נפט כבר יש מס, וגז הוא יחסית נקי. כרגע פוליטית הנושא הזה תקוע, אך האוצר אוהב אותו, וכידוע, מה שאוהבים באוצר בסוף מגיע :-S

הערה מ ערן הסביבתן ב ינואר 6, 2010 at 5:27pm

1. האם העלויות של הטכנולוגיות נקיות לייצור אנרגייה לא ירדו ברגע שיאומצו בקנה מידה רחב?
2. ב-2007 לקחתי קורס שלך בכלכלה אקולוגית שבו סיפרת לנו שאחד הפגמים בכלכלה הניאוקלסית הוא התעלמות מהשפעות חיצוניות. האין זה הוגן לכלול את עלויות הנזקים של טכנולוגיית הפחם כשמחשבים את העלות של תחנת כח פחמית?

ילדים מאזור אשקלון שלחו השבוע לחברי הכנסת ממחטות נייר, איתן ניגבו את מתקני המשחקים בגני הילדים שלהם מאפר הפחם, שמקורו בתחנת הכוח הפחמית באשקלון, אותו הם נושמים מידי יום.

3. האם לדעתך המאבק בתחנה הפחמית באשקלון הוא אבוד מראש מאחר ואין חלופה ריאלית לתחנה הפחמית?

הערה מ שחר דולב ב ינואר 3, 2010 at 10:48pm

אוהו... שאלות רבות וקשות. אנסה לענות, לאו דוקא לפי הסדר:

בהסדר ה-PV מרגע שמתקינים את הקולטים, מובטח תעריף ההזנה עבור כל קוט"ש שייוצר למשך 20 שנה. זאת אומרת שכאשר ימולאו כל המכסות (50 מגהווט על גגות + 300 מגהווט של תחנות בינוניות + 50 מגהווט נוספים שכעת מדברים עליהם להגדלת מכסת הגגות), צרכני החשמל בישראל ישלמו בכל שנה כמעט מיליארד שח נוספים בחשבונות החשמל, שיועברו ליצרנים עבור הקוט"שים שהם ייצרו, וכאמור ההסדר יתמשך לאורך 20 שנה.

התחנה הפחמית תעלה כ-2.2 מיליארד $, דהיינו כ-8 מיליארד שח, להספק של 1,200 מגהווט. מדובר על 1.8 מיליארד עלות הברזלים והבטון (והעבודה להקים את העסק) + כ-400 מיליון עלויות מימון. הסכום לא כולל את מחיר התפעול השוטף. מחיר קוט"ש לצרכן בישראל הוא כ-50 אג', עלות הייצור בפחם היא כניראה סביב 20 אג' (39 האג' הנוספות מכלילות את עלות הייצור בגז וסולר שהם יקרים יותר, וכן השקעות בתחנות הכוח ובתשתיות). נשווה עם תעריף ההזנה של כמעט 2 שקלים לקוט"ש כדי להבין עד כמה העלות לייצור בסולארי גבוהה יותר.

PV על גגות עולה סביב 4,000$ לקילוואט מותקן. היות ויש שמש בממוצע כ-20% (חמישית) מהזמן, הרי שכדי להחליף תחנה פחמית שעובדת רצוף יש להכפיל את ההספק המותקן בתחנה סולארית פי 5. ז"א שכדי להחליף את התחנה הפחמית בהספק 1,200 מגהווט צריך להתקין PV בסך 6,000 מגהווט. העלות היא 24 מיליארד $! תחנת כוח סולארית (ולא PV על גגות), כמו זו שמתוכננת באשלים, תהיה זולה יותר, כניראה ב-25%. עדיין מחיר גבוה מאד.

שים לב שבתחום הסולארי מדברים על 400 מגהווט ב-PV, ובאשלים עוד 250 מגהווט בתחנות סולאר-תרמי... רחוק מאד מהאפשרות להחליף את התחנה הפחמית.

מעבר למחיר האדיר, יש בעייה של אגירת החשמל - כאמור, ייצור מהשמש יש רק כחמישית מהזמן, לכן צריך לאגור את החשמל לשעות וימים בהם אין שמש. אין כיום טכנולוגיה סבירה לאגירה של כמויות חשמל כאלו. הצפי הוא שבתוך כעשור תהיה טכנולוגיה זמינה, אך המחיר יכול להגיע עד כדי הכפלת מחיר ההתקנה! בכל מקרה, זה אומר שתחנה סולארית כרגע לא יכולה להחליף תחנה פחמית...

מבחינת פוטנציאל החיסכון בארץ נהוג לזרוק את המספר של 20% (התחנה הפחמית תספק כ-10% מהביקוש הכולל), אך גם במדינות בארה"ב ואירופה שמתייעלות כבר שנים מדברים על פוטנציאל התייעלות נוסף של 20%, כך שלא ברור איפה הגבול. בדו"ח מקינזי מדובר על צמצום של 64% מהגידול הצפוי עד 2030 באמצעים טכנולוגיים + 7% נוספים בשינויי התנהגות, סה"כ 71%. היות וזה מתוך הגידול הצפוי של 100% עד 2030, הרי שמדובר על חיסכון בשנת 2030 של חצי מכך, דהיינו 35%. מספר אחר שיכול לתת אמדן הוא בקליפורניה, בה מיישמים התייעלות אנרגטית משנות ה-70, צריכת החשמל לנפש נמוכה בכ-40% מהצריכה לנפש במדינות ארה"ב אחרות...

למה התייעלות אנרגטית לא נתפסת כראוייה לסבסוד? זו שאלה טובה. יש הרבה חסמים פסיכולוגיים ואירגוניים להתייעלות, ראה את הדוח שלנו בנושא. אבל הכי חשוב הוא שאי אפשר להוכיח בפשטות התייעלות, ולכן קשה מאד להתקין את התקנות שיאפשרו פיצוי על התייעלות. למשל, אם מפעל בונה קו ייצור חדש בטכנולוגיה יעילה, קשה לו להוכיח בדיוק כמה קוט"ש חסך בהשוואה לטכנולוגיה בזבזנית. אם קבלן בונה בניין ירוק יעיל אנרגטית, קשה לו להוכיח בדיוק כמה קוט"ש הדיירים חוסכים ביחס לבניין בזבזני, וכו'. כך שהרגולטור לא יכול להתקין תקנות כלליות שיסבסדו קוט"ש נחסך וצריך לעשות עבודה פרטנית יותר.

הערה מ ערן הסביבתן ב ינואר 3, 2010 at 8:38pm

1. האם טכנולוגיית ה-PV יכולה להיות אלטרנתיבה לתחנה הפחמית שמתעתדת לקום באשקלון?
2. למה מיליארד ₪ יועברו ליצרנים בכל שנה? האין מדובר בתשלום חד פעמי ליצרנים? האם יצרן הקולטנים מוכר לנו את קולטניו בתשלומים?
3. כמה כסף תעלה לנו התחנה הפחמית? ולאן ילך הכסף הזה?
4. מה פוטנציאל החסכון של התייעלות אנרגטית בארץ? מדוע תעשיית ההתייעלות האנרגטית לא נתפסת כראוייה לסבסוד?