מזון מקיים בישראל - בדרך...

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים, גם כאן בשינוי ירוק (ראו לדוגמא דיווחים מהקורס בין ממון למזון) יותר ויותר מידע על נושאים הקשורים במזון. למעשה, אם תעצרו רגע לחשוב תגלו שרוב, אם לא כל, הסוגיות הסביבתיות הבוערות של ימינו קשורות, משפיעות או מושפעות בין השאר לנושאי המזון – סוגיות מים וקרקע בוודאי, כימיקאלים, כרייה, שימוש בדלקים פוסיליים, התחממות גלובאלית, צדק חלוקתי, פטנטים ונחלת הכלל, פסולת ועוד ועוד.

כל אחד מאיתנו אוכל, אי אפשר לבחור לא לצרוך מזון. אלו מאיתנו שהם סביבתנים מודעים יכולים לבחור להשתמש בתחבורה אלטנטיבית, למחזר, להיות חסכניים בצריכת המים, האנרגיה, לעשות קומפוסט, לקחת חלק תדיר במפגשי קח-תן ועוד הרבה דרכים לנהוג באורך חיים מקיים יותר. אבל אלו שמקיימים משק אוטארקי בצריכת המזון שלהם הם נדירים מאד, ולפיכך כולנו משפיעים ומושפעים מסוגיות של מזון מקיים בארץ ובעולם.

כיום, מערכת המזון הכוללת שלנו, לרבות ייצור, שיווק, רכישה, הכנה, צריכה וטיפול בשאריות ופסולות, נעשית יותר ויותר: מתועשת, גלובלית, "מהירה", מזהמת, גורם בתחלואה, לוקה בחלוקה לא הוגנת שיוצרת חוסר בטחון תזונתי, נצלנית מבחינת כוח אדם, ונתונה לשליטה ריכוזית של תאגידים (גם במזון מעובד, אך גם בפנים אחרות כמו זרעים לחקלאים).  לעומת זאת, מערכת מקיימת תהיה מערכת המבוססת על מזון מקומי,  אורגני (לא מזהם), איטי יותר, תורם לבריאות הכלל, נגיש וזמין לכל, שתומך בסחר ושכר הוגן, ביזורי ודמוקרטי. ברור מעל לכל שעסקי מזון, חקלאות ותעשייה, הם עסקים שחייבים להרוויח, אחרת לא יתקיימו ולא יפרנסו אף אחד, אך יש הבדל בסיסי בין רווח כתנאי לקיום התעשייה והעובדים בה, לעומת רווח כמטרה בלעדית, בעיקר לבעלי מניות רחוקים, ותפיסת מזון כזכות ולא כסחורה.

בשנתיים האחרונות מרכז השל בשותפות עם מכון הערבה, משרד החקלאות, עמותת ארץ אהבתי ושותפים רבים וטובים אחרים החל בתהליך חשיבה וגיבוש רשת פעילים לקדם את נושא המזון המקיים בישראל.  המטרה של הרשת היא לכנס כוחות של עשרות ומאות הפעילים בתחום לקדם תפיסה של מזון מקיים בציבור, מדיניות המעודדת פיתוח אלטנרנטיבות למזון מקיים ברמה הלאומית, ולאפשר שיגשוג של אלטנרנטיבות רבות לצריכת מזון בצורה מקיימת יותר.

מודלים של צריכת מזון מקיימת יותר פועלים סביבינו כבר זמן רב – קואופרטיבים לרכישה ישירה מהחקלאי, חקלאות אורגנית, גינות קהילתיות, מטבחים ויוזמות כלכליות של נשים מבשלות בין השאר בשותפות עם בתי ספר, בישול ביתי (ברור!) ועוד דוגמאות רבות (אתם מוזמנים להוסיף עוד דוגמאות בתגובות לפוסט).  אחת המטרות היא להרחיב ולעבות את היוזמות האלו ולהנגיש לכולם, כולל אוכלוסיות הסובלות מחוסר בטחון תזונתי.

 אז מה הם מאפייניו של מערך מזון מקיים בישראל, וכיצד נוכל ליצור ולקדם אותו?

פריטת שאלה זו למרכיביה נותנת את הקווים הכלליים למטרות היוזמה שברצוננו לקדם.

1. מזון בריא לכל -

א.מזון אמיתי– ולא "edible food-like substances"   - חומרים אכילים דמויי אוכל;

ב.בריא – מזין לגוף, לנשמה, לחברה ולפלנטה;

ג.   לכל –  בהישג יד: מזון ונגישות למזון כזכות בסיסית לקיום חיים ראויים וחברה צודקת;

ד.תנאים נאותים לצריכתו, לרבות חיזוק הארוחה כערך תרבותי וחברתי.

1. תעסוקה הוגנת וטובה וסחר הוגן בשוק המזון -

א.לרבות בייצור, הכנה, אספקה והגשת מזון, וטיפול בפסולות.

1. קידום חקלאות כערך, כשליחות - חקלאות מזינה, קושרת קהילה למקום, מיישבת ומקיימת.
   
   
2. ייצור, הכנה, שינוע וצריכת מזון שמטפחת את הסביבה הפיזית ומשאביה, לרבות מערכות אקולוגיות, בדורנו ולדורות הבאים

א.מרחיבה מתן שירותים סביבתיים למשאבי מים, קרקע,מגוון ביולוגי,נוף ונותנת מענה הולם למשבר האקלים.

1. עיצוב מערכת של ייצור וצריכת מזון שמעודדת קשרים:

א.בין כפר לעיר;

ב.בין יצרנים, ובמיוחד חקלאים,  וצרכנים, תוך צמצום פערי תיווך;

ג.   מחזקת קהילות וקשרים ביניהן;

ד.מגבירה שותפויות ומפרנסת חקלאים מהשוק המקומי.

כחלק מהיוזמה התקיים כנס מזון לפני כשנה וחצי וכן סמינר חשיבה בן יומיים לפני כחודש. אנחנו נערכים לסדרה של מפגשי שולחן עגול לרישות וחשיבה סביב סוגיות שעלו מן השטח:

1. חקלאות עירונית
2. קידום יוזמות מזון כחלק מכלכלה מקומית מקיימת
3. מזון וחינוך

נשמח לשמוע מהעוסקים בנושא על יוזמות, רעיונות, שותפויות וכיווני חשיבה אפשריים.

אתם גם מוזמנים להעלות נושאים בקבוצת מזון בשינוי ירוק

*דרך אגב - מפגשי שולחן עגול כמובן פתוחים לקהל הרחב, אם ברצונכם להשתתף אנא פנו אל ורד במרכז השל בטלפון או בהודעה ברשת