במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים או שפשוט הולכים ברגל

הוספת הערה

הערה מ מתי ישפה ב יולי 12, 2009 at 9:52am

אכן הבעיה העיקרית לדעתי היא התפשטות האגואיזם - אהבה עצמית והמעטת הפילנטרופיות- אהבת הזולת נוסחא הגורמת בגלים לשינויים העולמיים תמיד אסון/מלחמה עולמית או פרטית היא תוצאה של הגעה לסף ניכור ושנאה הדדית ומיד בעקבותיהם גל של זולתניות ודאגה הדדית לא תמיד ממומשת כדיי לשפר את הרחוב ראשית כמו שממליץ דרור חובה לשפר את הזולתניות והרצון לקשר שאינו תלוי במה אנחנו מקבלים מהקשר אלא במה אנחנו נותנים

הערה מ דרור רשף ב יולי 8, 2009 at 11:56pm

הרשו לי להמליץ על הספר של דיוויד אינגוויץ'
Street Reclaiming: Creating Livable Streets and Vibrant Communities

הספר כתוב על הרבה היבטים חברתיים של עיצוב עירוני שאינו מוטה רכב.

הנה מה שכותב עליו דיוויד קורטן
ב"לדרוש מחדש את ערינו" דיויד אנגוויטש מזכיר לנו כי האנשים המציאו את הערים כמקום המוקדש לאינטראקציה בין בני אדם. המטרה של ערים היא "לשמש תשתית להחלפת מידע, ידידות, מוצרים חומריים, תרבות, ידע, תובנות וכישורים" בלי הרבה נסיעות. בעבר ערים היו מורכבות בעיקר ממרחבים שהוקדשו לפעילות בין אנשים- מקומות כמו חנויות, בתי-ספר, מגורים, ומבני ציבור. הדרכים שחיברו את מרחבי הפעילות היו גם מקומות בהם נפגשת וחיזקת את יחסיך עם השכנים.

הערה מ אמיר כרמל ב יולי 8, 2009 at 3:05pm

לאוהד,
צודק אח שלי (באמת אח שלי..), מנסיוני, אין שום דרך להרגיש את הרחוב חוץ מללכת אותו.
רק מגובה המדרכה ניתן להרגיש את כמות המכשולים שיש במדרכה וכמה קצת צל יש.

הערה מ אוהד יצחקיאן ב יולי 8, 2009 at 2:32pm

אולי יש קשר בין ההנחיות הישנות של משרד התחבורה לכך שבכירינו נוסעים ברכב ממשלתי צמוד, לעיתים עם נהג? ;)
רדו אל העם! לכו איתנו ברחוב וחיו את השטח, לא את המיזוג והפלורסנטים!
לא אשכח את חיימה לרנר, ראש העיר לשעבר הידוע של קוריטיבה שבברזיל מהסרט של ניצן הורביץ על איכות הסביבה - חיימה הולך במדרחוב שיצר בזמנו וכל הזמן באים לברך אותו התושבים

הערה מ אבי דורני ב יולי 7, 2009 at 3:06pm

או לדווח על מפגעים באתר האינטרנט מפגעים www.mifgaim.co.il
הצוות עושה שם עבודה נהדרת!.

הערה מ אמיר כרמל ב יולי 5, 2009 at 10:32am

את מוזמנת להפנות את הרשות המקומית לקובץ ההנחיות החדש (יש קישור במאמר).
מוגדרים שם ערכים מדוייקים של רוחבי מדרכות, והתייחסות לכל "הבלאגן" שיש על המדרכה ומפריע להולכי הרגל.

הערה מ Shlomit Hershcowitz-Schellas ב יולי 3, 2009 at 12:47pm

מעניין מאוד, בכל השכונות שנבנו ב-15 השנה האחרונות פשוט אי אפשר ללכת. המדרכות צרות ומכיוו שכך התמרורים, פחי האשפה ושאר הפרעות גורמים להצרות נוספת. לא תמיד יש רצף של מדרכה, מרבית שטחן (במקרה והן רחבות יותר) מיועד לחנייה. מסוכן מאוד לעיתים לאפשר לילדים ללכת על המדרכה (כל מטר הוא יציאה/כניסה של כלי רכב). אני בכלל לא מדברת על זה שבלתי אפשרי לטייל בנחת עם עגלת תינוק. הנגישות לעיתים איומה - לפעמים מעבר בין מפלסים הוא רק באמצעות מדרגות!
אגב, לא מדובר על תל-אביב...

שלומית, יקנעם עילית